למה בזמן האחרון יש לו בעיית זקפה ממש כשהוא רוצה לחבור לפרטנרית שלו. אחרי התחלת שיחה כזו הייתי חייבת לבדוק איתו לגילו – בסוף שנות ה20 לחייו.
ניסיתי להבין איתו האם זה היה מקרי, פעם אחת או שקרה כמה פעמים בזמן האחרון. שאלתי גם את זו פרטנרית קבועה או מזדמנת, תשובתו – קורה הרבה לאחרונה ואין פרטנרית קבועה. ניסיתי לברר איתו מה עובר עליו בזמן קיום יחסי מין, האם המחשבות בורחות לכל מיני מקומות, האם מפריע לו שזו לא פרטנרית קבועה, האם אחת הפרטנריות שלו אמרה לו משהוא או נגעה באופן לא נעים. אינני מצפה ממנו לענות לי אלא להתחיל לחשוב על מה הדברים יושבים אצלו. העלתי את הנושא של המיקום – אצלך אצלה מאחר ויש מי שהמקום משנה להם, לפעמים זה הבד של המיטה או בחירת מקום אחר, אפילו המוסיקה יכולה לפעמים לשנות – ישנם אנשים שמוסיקה מכניסה אותם לאווירה ויש את אלו שמוסיקה מעיפה אותם לעולם אחר. דיברנו גם על סוגי מגע והאם הוא יכול לשתף את הפרטנרית שלו, המזדמנת, מה יהיה לו נעים יותר ומה פחות.
דבר נוסף החשוב במגע הוא האוננות – האם הוא מאונן? כמה פעמים בשבוע/ ביום? והאם הוא משתמש בחומרי סיכה? התברר שבחצי השנה האחרונה לא היה במגע מיני קבוע עם בנות זוג ובעיקר מאונן, ועם חלוף הימים מספר הפעמים שמאונן ביום עולה, והוא משתמש פחות בחומרי סיכה כדי להעלות את רמת הריגוש שלו.
אז חזרתי לתחילת השיחה – אמרתי לו שהמשפט הראשון שלו היה – "הי, יש לי חרדת ביצוע". הצגתי בפניו את האפשרות שמאחר ופעם אחת לא הייתה זיקפה והוא היה מאוד מבוך מהסיטואציה הוא חושש שעלולה לא להיות לו זיקפה בסיטואציה מינית ועצם המחשבה על כך מיד מורידה את הזיקפה ושוב הוא חש תסכול – כדור שלג שקשה לעצור אותו , הרי המוח שלנו הוא זה שאחראי על העונג והמחשבות המיניות וגם על החששות.
ניסינו יחד למצוא מילים חיוביות שיאמר לעצמו, שיזכור כמה היה לו כיף ומענג כשלא היו "חרדות ביצוע", מצאנו את המילה עונג. הצעתי לו לשים את המילה עונג לפניו הרי המונח "חרדת ביצוע" כבר גורם לחרדה, לקבל אותה ואם צריך לומר אותה לעצמו. ובמידה ואין זיקפה לחשוב על המילי "עונג ביחסי מין" ולהגיע עם רעיונות כמו – להאריך את המשחק המקדים, לשתף את הפרטנרית מה נעים לי ולהתגרות עוד. השיחה היתה נעימה ו סיימנו אותה באופטימיות גדולה, עד העונג הבא…
**כמובן שכל הכתוב מעלה נכון לכל זוגיות באשר היא.