כמה פעמים יצא לנו לצפות מפרטנר.ית או חבר.ה? וכמה פעמים התאכזבנו?
כמה ציפינו שיבינו אותנו בלי מילים? אם נביט לאחור – מלא!
האם אנחנו יכולים להוריד את הציפייה? האם אנחנו רוצים בכלל?
מה אנחנו מצפים? – מתנה שחשקנו בה, את הטלפון מאדם שחשוב לנו, שיבינו אותנו, את המשרה שאנו שואפים אליה, את היחס שאנחנו חושבים שמגיע לנו , הרכה בעבודה שעשינו ועוד ועוד.
הבעיה היא שרובנו לא טובים בקריאת מחשבות. אנחנו יכולים לשער, לחשוב, אולי אפילו קיבלנו רמזים, ומצד השני – אם לא נאמר, אם לא נצעק ליקום מה אנחנו רוצים ובעיקר לא נהיה כנים עם עצמנו – איך האחר ידע מה רצוננו?
אז מה- לא לצפות?
לא בטוחה. נראה הגיוני לצפות לדברים מסויימים שיקרו, נראה הגיוני לצפות שאהוב.ה ידע עם הזמן "לקרוא "אותנו ולשער מה נרצה….
אבל – הי – אולי פשוט נגיד?? אולי גם נקשיב.
כמה פעמים יצא לנו לומר לפרטנר.ית שלנו שנגמר לנו הבושם/ הגלידה/ בא לי סטייק, או כל דבר אחר…האם אנו יכולים לקחת את המידע הזה ולהעביר אותו לרמת ביצוע? כן. נראה לי שכן.
האם אנו יכולים להבין מסיפורים של הפרטנר.ית שלנו או חברים על כאבים מהעבר ולקחת אותם ולהעניק את אותו דבר שהיה חסר ביחסים קודמים או בילדות? לא כמטפלים אלא מאהבה כנה
אולי פה טמון עניין הציפיה? האם הציפייה היא אכזבת עבר? האם אנו מפילים על הפרטנרים והחברים שלנו את כל כאבי העבר שלנו ורוצים שהם יהיו "הכדור" שמעביר כאב, התיקון בחיים שלנו? ובעצם בכל פעם שהם לא עונים על הציפייה, אנו חוזרים לאותו כאב ישן, אותו פצע שנפתח שוב וכאילו זורים לנו מלח לתוכו?? ובעצם אנו לא מצליחים לאחות את הפצע הזה בעצמנו, לא מצליחים להתגבר על הכאב .
אולי הכל הפוך? – בעבר הציפיות שלנו נענו באופן קבוע ואנו מצפים שכלום לא ישתנה ויענו לנו על הציפיות, תמיד?
ואולי הפרטנר.ית שלנו שונה מאיתנו ( כמה מפתיע)? אחד לא אוהב מתנות והפתעות ווהשני כן ולכן הציפיות שלנו כל כל שונות, וכל אחד בסך הכל מעניק את מה שהוא מרגיש לנכון?
מורכב…
בעצם הכל חוזר לאותה מילה – תקשורת. האם אנחנו יכולים לתקשר את הרצון שלנו ?האם אנחנו נותנים ליחסים שלנו להיות היחסים שחלמנו עליהם? יחסים שניתן לומר הכל?
אולי הציפייה צריכה להיות שונה? אולי הציפייה צריכה להיות פתיחות והכלה, שיח והקשבה פעילה? או כל נוסחה שמתאימה לכם ביחסים עם הפרטנרים או החברים.
** נקודה למחשבה – כשאנחנו מסמסים, לא תמיד אנחנו ברורים, אולי נרים טלפון ונדבר במקום? יש סיכוי שנובן וגם יענו על הציפייה שלנו.

צִפִּיָּה – הַמְתָּנָה , תקווה, ייחול..

אשמח למחשבותיכן.ם